בן יעקב וחממה. נולד בשנת תש"ה (1945) בעיר אצ'רב אשר בתימן. המשפחה עלתה לארץ במבצע "מרבד הקסמים" בשנת 1949. עם סיומו את לימודיו בבית-ספר יסודי נבצר ממנו להמשיך ללמוד מפני שאביו הוכה בסנוורים ואמו חלתה והוא נאלץ להיחלץ לעזרת המשפחה אך שאף לרכוש מקצוע במפת"ן של משרד הסעד שבראש-העין וללמוד. מורי המוסד וחבריו הכירו במזגו הטוב ובמידותיו התרומיות עדינות נפש, אדיבות מרובה ואהבת הבריות. נאמן היה על חבריו ומוכן לכל משימה חברית. הוא רצה מאד להמשיך בלימודיו בבית-הספר תיכון מקצועי אבל, כאמור, מפני המצב הקשה במשפחה היה מחויב לדאוג לה. יוסף נטה לספורט והיה משחק בכדורגל שהביא רק נצחונות לקבוצתו. בכיתה ובבית-המלאכה היה מוכן לכל משימה ומילא את תפקידו בנאמנות וברצון. את ימי-הפגרה ניצל בקביעות לכל עבודה שבאה לידו כדי לעזור למצב בבית. וכדרכו נהג גם במילוי תפקידו בצבא. בינואר 1963 גויס לצה"ל אך שוחרר לפני הזמן מפני שתמך בהוריו. אך לאחר-מכן היה נקרא למילואים וביום הראשון למלחמת ששת הימים, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל ליד שיך עבד אל-עזיז שביהודה בעת הסתערות על היעד הצפוני של המיתחם. בכל להט נפשו לחם לשחרור ירושלים ולשמה הקריב את כל היקר לו - את חייו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.